ז'בוטינסקי 7, מגדל משה אביב, קומה 19, רמת-גן
תפריט
ז'בוטינסקי 7, מגדל משה אביב, קומה 19, רמת-גן
ישנם נגעי עור רבים, החל מנגעים שפירים לחלוטין כמו נקודת חן או אנגיומה וכלה בגידולים ממאירים שעלולים לשלוח גרורות מרוחקות. כאשר נגע עורי מציג מאפיינים חשודים, רופאי עור ממליצים לרוב על ביופסיה כדי לאבחן במדויק את המצב ולקבוע את דרך הפעולה הטובה ביותר. ביופסיה כוללת הסרה ובדיקה של דגימת עור קטנה מהנגע, ולאחר מכן הסרת הנגע כולו במידה והדבר נדרש.
המטרה העיקרית של ביופסיית עור היא להשיג רקמה להערכה מיקרוסקופית. הליך זה מסייע לרופאי עור ולפתולוגים לזהות את אופי הנגע, תוך הבחנה בין מצבים שפירים לממאירים. נגעי עור חשודים עשויים להראות סימנים של צמיחה מהירה, גבולות לא סדירים, שינויי צבע, אסימטריה או דימום. סימני אזהרה אלו מעלים דגלים אדומים ועל כן מעלים את הצורך בביופסיה, מה שמבטיח גילוי מוקדם וטיפול מתאים.
טרם ביצוע הביופסיה רופא העור יתחיל בבדיקה יסודית שטח עור. רופא העור מעריך את הנגע בהתחשב בגודלו, צורתו, צבעו וכל התסמינים הקשורים אליו. בהתבסס על השיפוט הקליני של הרופא, הוא קובע את שיטת הביופסיה המתאימה ביותר. קיימות מספר טכניקות ביופסיה זמינות, כולל ביופסיית גילוח (SHAVE), ביופסיית נקב (PUNCH), אקסיזיה מלאה (EXCISIONAL) או חלקית (INCISIONAL). כל טכניקה נבחרת על סמך מאפייני הנגע והאבחנה החשודה.
ביופסיית גילוח מבוצעת בדרך כלל עבור נגעים שטחיים או כאלה החשודים כשפירים. רופא העור משתמש בלהב קטן כדי לגלח את השכבות העליונות של העור, וללכוד את התאים הלא תקינים. ההליך מהיר יחסית ומבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית. מצד שני, ביופסיית נקב כוללת שימוש בכלי עגול כדי לחלץ דגימה עמוקה יותר של הנגע. טכניקה זו מועדפת לעתים קרובות עבור נגעים עם עומק לא ידוע או חשד לממאירות.
במקרים בהם הנגע בעור גדול או עמוק, ייתכן שיהיה צורך באקסיזיה מלאה. שיטה זו כוללת הסרה כירורגית של כל הנגע, כמו גם שוליים קטנים של עור בריא שמסביב, כדי להבטיח הסרה מלאה ואבחון מדויק. לאחר מכן הדגימה שנכרתה נשלחת למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית. אקסיזיה חלקית, לעומת זאת, כוללת הסרה רק של חלק מהנגע כאשר הסרה מלאה אינה אפשרית או כאשר הנגע גדול מדי. טכניקה זו מספקת מידע רב ערך על אופי הנגע מבלי להסירו לחלוטין.
לאחר הליך הביופסיה, הרקמה המופקת נשלחת למעבדה פתולוגית, שם היא נבדקת בקפידה במיקרוסקופ. פתולוגים מיומנים מנתחים את דגימת הרקמה, מחפשים מבני תאים חריגים, סימנים לממאירות או סמנים ספציפיים אחרים.
תוצאות הביופסיה עוזרות לקבוע את תוכנית הטיפול המתאימה, בין אם היא כוללת מעקב אחר הנגע, בדיקות נוספות או התערבות כירורגית נוספת להסרה מלאה.
במקרים בהם הביופסיה מגלה נגע עור ממאיר, רופא העור עשוי להמליץ על טיפולים נוספים, כגון כריתה כירורגית, טיפול בחנקן נוזלי, טיפול בקרינה או כימותרפיה מקומית. עם זאת, אם הביופסיה מאשרת מצב שפיר, רופא העור יכול להרגיע את המטופל ולדון בכל טיפול או מעקב הכרחי.
לסיכום, לביופסיה והסרה של נגעי עור חשודים תפקיד חיוני באבחון וניהול מדויק של מצבים דרמטולוגיים שונים. על ידי ביצוע ביופסיה, רופאי עור יכולים לקבל דגימות רקמה לבדיקה מיקרוסקופית, המאפשרת להם להבדיל בין נגעים שפירים לממאירים. בחירת טכניקת הביופסיה תלויה במאפייני הנגע, והדגימה המופקת עוברת ניתוח קפדני על ידי פתולוגים. תהליך זה עוזר להנחות תוכניות טיפול מתאימות ומבטיח את התוצאות הטובות ביותר עבור מטופלים עם נגעים בעור. גילוי מוקדם באמצעות ביופסיה מציע הזדמנות להתערבות בזמן ולשיפור הפרוגנוזה.
אם איתרתם נגע חשוד על העור, במיוחד אם הוא יוצא דופן, חדש או השתנה לאחרונה- פנו בהקדם לרופא עור מומחה בדרמוסקופיה על מנת לאבחן את הנגע ולהחליט על המשך הטיפול.