O Reiter 1 2, N R Kurtansky 1, S T Musthaq 1, S Dusza 1, A C Halpern 1, M A Marchetti 1, A A Marghoob 1, A Scope 1 2 3, V Rotemberg 1
רקע: הידע הקיים בנוגע להתפתחות ארוכת שנים של שומות בקרב מבוגרים הוא מוגבל.
מטרת המחקר הייתה לתאר את ההיסטוריה הטבעית ארוכת הטווח של שומות הממוקות על הגו של מטופלים בסיכון גבוה לסרטן העור.
שיטות: כל המטופלים שהגיעו למרפאת עור במרכז הסרטן של Memorial Sloan Kettering שעברו שני מפגשי צילום כל-גופי (TBP) בהפרש של 15 שנים או יותר נכללו במחקר(קבוצה ‘רטרוספקטיבית’). כדי להסביר הטיית בחירה אפשרית, כללנו גם מטופלים עוקבים שעברו TBP לפני 15+ שנים והסכימו לעבור TBP חוזר (קבוצת ‘פרוספקטיבית’). השווינו את התמונות של הצילומים הכל-גופיים והערכנו את מספר השומות הכולל, החדשות והנעלמות; מספר קרטוזות סבוראיות וקרטוזיות אקטיניות; קוטר כל שומה בשתי נקודות הזמן; שינוי הצבע של כל שומה; נוכחות של אטיפיה קלינית; וכאשר דרמוסקופיה הייתה זמינה, המאפיינים הדרמוסקופיים בכל נקודת זמן.
תוצאות: מאה ושישה מטופלים נכללו במחקר. למרות שהגיל הממוצע של החולים היה 40 בתחילת ה-TBP, רוב החולים פיתחו שומות חדשות בזמן המעקב (חציון 16.4 שנים) עם ממוצע של 2.6 שומות חדשות. המספר הממוצע של השומות שנעלמו היה 0.3 (SD = 0.6). בנוסף, ל-62/106 (58%) מטופלים הייתה עלייה מוחלטת, ול-9/106 (8%) מטופלים הייתה ירידה מוחלטת בספירת השומות הכוללת שלהם. בערך מחצית מהשומות שניתן היה להעריך בשתי נקודות הזמן גדלו בקוטר שלהן בלפחות 25%. רק 6% מהשומות הצטמצמו בקוטר בלפחות 25%. לחולים עם היסטוריה של מלנומה היה שיעור גבוה יותר של שומות שנעלמו, והסיכוי שלהם לגדול היה גבוה יותר. רוב השומות לא הראו שינויים דרמוסקופיים משמעותיים.
מסקנות: חולים בסיכון גבוה מפתחים שומות חדשות במהלך החיים, כאשר מעט מאוד שומות נעלמות עם הזמן. בניגוד לדיווחים קודמים, רוב השומות במבוגרים גדלו בקוטרן, בעוד שמעט שומות התכווצו.
