עופר רייטר, מור מיודובניק, אמילי אביטן-הרש, נדב אסטמן, ניר נתנזון, איילת רשפון, אביב ברזילי, אלון סקופ
הקדמה: אבחון מוקדם של מלנומה עשוי להביא לצמצום התחלואה והתמותה ממחלה זו.
מטרות: להציע קווים מנחים לבחירת מטופלים שיכולים להפיק תועלת ממעקב דיגיטלי אחר נגעי עור.
שיטות מחקר: סקירת ספרות מקצועית וקונצנזוס של מומחים שמונו על ידי האיגוד הישראלי לרפואת עור.
תוצאות: מיפוי שומות ומעקב דרמוסקופי דיגיטלי הינן שיטות יעילות לאבחון מוקדם של מלנומה, המתבססות על איתור שינויים במהלך מעקב סדרתי אחר נגעים. מיפוי שומות כולל סדרת צילומים קליניים המתעדת את מרבית שטח העור של המטופל ומיועדת למעקב ארוך טווח (אחת ל-6-12 חודשים) ומעקב דרמוסקופי דיגיטלי כולל צילום בתקריב של נגע שטיבו אינו ברור לצורך מעקב קצר טווח אחת ל- 3-4 חודשים. מספר מחקרים ומטא-אנליזות מיפו את גורמי הסיכון למלנומה, הכוללים גורמים גנטיים ומשפחתיים וגורמים קליניים ופנוטיפיים. על בסיס גורמי הסיכון, בשילוב עם גורמים המשפיעים על דרגת הקושי במעקב קליני אחר המטופלים, גובשה רשימת אינדיקציות למיפוי שומות. הרשימה חולקה לשלוש קטגוריות: מטופלים שיפיקו תועלת מרבית, תועלת בינונית ותועלת נמוכה מהמעקב. האינדיקציות למעקב דרמוסקופי דיגיטלי כוללות נגע עורי שטוח או מעט מורם, בעל מאפיינים דרמוסקופיים שאינם חד משמעיים למלנומה.
דיון וסיכום: מיפוי שומות משפר את הגילוי המוקדם של מלנומה, מעלה רגישות וסגוליות ומונע ביופסיות מיותרות. אולם, קיים צורך בתיעדוף המטופלים שיבצעו המעקב דיגיטלי לאיתור מוקדם של מלנומה בשל עלויות גבוהות הכרוכות בשירות והיותו שירות שאינו כלול בסל הבריאות. רשימת האינדיקציות שגובשה דומה לרשימות אינדיקציות של ארגונים בינלאומיים אחרים ומפורטת במאמר.
